הניצנים הראשונים של ארגון S.K.I בישראל החלו בשנת 1981. באותה השנה חזר לאחר שהות ממושכת ואימוני קראטה מר גבריאלוב ולרי, אז
חגורה שחורה דאן-1, אשר נבחן ע"י שיהן מיורה. מר גבריאלוב פתח את הדוג'ו הראשון שלו והמשיך במתכונת אימונים דומה למתכונת האימונים של
S.K.I איטליה. בשנת 1986 נסע מר גבריאלוב לשוויץ, שם פגש את שיהן קוגה (באותה התקופה שיהן קוגה כיהן כמזכיר הכללי של ארגון S.K.I באירופה). מר גבריאלוב הוכר כדאן-2 מארגון אחר וניבחן לדאן-3 ע"י שיהן קוגה, כמו-כן מר גבריאלוב קיבל את האישור לפתוח סניף רשמי של S.K.I בישראל.
בתחילת שנת 1987, מר גבריאלוב אז מאמן ראשי ויושב ראש, מר שטיבי עמוס כנשיא ומר אבי קלאו כמזכיר כללי, החלו את התהליכים הקשורים לפתיחה של הארגון והעמותה בארץ באופן רשמי.
באותה השנה הגיע לארץ למחנה אימונים ומבחני דרגות קיו ודאן שיהן ר. קוגה. הנ"ל הגיע כמאסטר רשמי של ארגון S.K.I.F העולמי.
בשנת 1988, הגיע בפעם הראשונה קאנצ'ו הירוקאזו קאנאזאוה ראש S.K.I.F העולמי לביקור בישראל. יחד איתו הגיע שיהן קוגה. שניהם העבירו מחנה אימונים ומבחני דרגות. הגעתם המשותפת הייתה למעשה ההכרה הבינלאומית של ארגון S.K.I.F, בארגון הישראלי.
הארגון הישראלי החל לגדול, מאמנים רבים הצטרפו יחד עם תלמידיהם, אך מאוחר יותר עובדה זאת גרמה לבעיות. בשנת 1990, נאלץ מר גבריאלוב ולרי לעזוב את ישראל. המאמנים החדשים שהצטרפו לארגון הישראלי חשקו בתפקידו של מר גבריאלוב. לאחר שלוש שנים של ויכוחים עזבו רוב המאמנים שהצטרפו לארגון.
בשנת 1993, הארגון הישראלי קיבל הכרה רשמית מרשם העמותות שבמשרד הפנים, כעמותה ציבורית ללא מטרות רווח.
המטרה הראשית והרוח של ארגון S.K.I.F בישראל הינה לשמור ולשמר את האווירה המשפחתית. כל מצטרף חדש מתקבל בחמימות ובאווירה טובה. הבכירים יודעים את תפקידים בקבלת הפנים החמה למצטרפים החדשים, כך כולם יכולים להרגיש "כמו בבית".
לבסוף, אנו רואים את חשיבות ההתמדה בלימוד הקראטה-דו בדרך של S.K.I.F העולמי, באופן ובדרך מסורתית של הבודו כמו שנשמר דורות רבים,
אך באופן ובדרך מתודית , כל אחד למרות גילו או מצבו הגופני יכול להשתתף ולהנות מהשיעורים ומהאימונים.
כמטרה חשובה לא פחות, השיעורים והאימונים מקנים לילדים הזדמנות מצוינת לפיתוח הגוף והנפש בהרמוניה, והמבוגרים יותר יכולים לחזור לכושרם הגופני או לגלותו ביופי ובדרך של הבודו.
